תמ"ש 23070/01 מ.ק. נ' ש.ק.
[ישראל] [14/11/2001]
בית המשפט לעניני משפחה חיפה
שופטים: כב' הש' צ. קינן
העותרים: מ.ק. ע"י ב"כ עו"ד א. פרידמן
המשיבים: ש.ק. ע"י ב"כ עו"ד צ. גולן ועו"ד ל. סנדלר
רקע עובדתי:
האב אזרח ארה"ב והאם אזרחית ישראל. קטינה בת כשנה וחצי. במרס 99' עקרו לארה"ב, שם נתקלו בקשיים כלכליים ואחרים והחליטו לעלות לארץ. האב פנה לסוכנות לקבלת סיוע לעלייה והצדדים הגיעו לארץ באמצעות כרטיסים בכיוון אחד. בארץ פנו לצורך הסדרת זכויותיהם למשרד הקליטה והאב נרשם בלשכת העבודה. כחודש לאחר ההגעה לישראל, נעלם האב, והאם הגישה מיד לאחר מכן תביעת מזונות ומשמורת בארץ. לאחר כ-3 חדשים הגיש האב מארה"ב תביעה להחזרת הקטינה עפ"י האמנה.
טענות/סוגיות רלוונטיות:
האם שונה מקום המגורים הרגיל? האב טוען כי היציאה לישראל שהיתה בהסכמה, הושגה תוך הטעייתו ע"י האם וכי לא הסכים לשינוי מקום המגורים הרגיל. לכן מקום זה נשאר ארה"ב. כן טוען הוא כי לא נעשה כל מעשה המעיד על הסכמתו להשאר בישראל מעבר לשהייה זמנית.
החלטה:
-
מהנסיבות והעובדות העולות, ברור היטב כי מדובר בהחלטה משותפת שקיבלו הצדדים לעזוב את ארה"ב ולעלות לארץ בנסיון למצוא חיים טובים יותר. מרגע שגמרו אומר לעלות לישראל ולאחר שמימשו זאת, יש לראותם כמסכימים לשינוי מקום המגורים הרגיל של הקטינה והעברתו לישראל.
-
אין המדובר בתכניות בעלמא כפי שהיה בפרשת גזונטהייט, אלא בשינוי שהתבצע באופן פיזי וגיאוגרפי.
-
מקום המגורים אינו משתנה כאשר המדובר בהבעת רצונות, כוונות לעתיד ותכניות שלא הוגדר זמן לביצועם. לעומת זאת, כאשר ישנן תכניות מוסכמות ומוגדרות, שמומשו בפועל על ידי כל בני המשפחה, לאחר שביררו את תנאי העלייה, לאחר שהטיסה בוצעה באמצעות כרטיסים לכיוון אחד, אזי ישנו שינוי במקום המגורים. העובדה שהשהות בישראל לא עלתה יפה מבחינת התובע והייתה לזמן קצר בלבד, אין בה בכדי לבטל את ההסכמה ההדדית להשתקע בישראל, ובעקבותיה את שינוי מקום מגורי הקטינה.