מזונות ילדים
החוק במדינת ישראל קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים בהתאם לדין האישי החל עליו. יחד עם זאת, גם אדם שלא חייב במזונות, על פי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, יחויב במזונות. בנסיבות אלה, החיוב במזונות יחול על שני הוריו של הקטין, בהתאם להכנסותיהם וזאת מבלי להתחשב בשאלה בידי מי מוחזק הקטין.
הדין האישי החל על יהודים במדינת ישראל הינו הדין העברי, דין תורה. הדין העברי קובע כי החיוב המשפטי במזונות, שאינם מדין צדקה, יחולו אך ורק על האב.
חיוב האב במזונות נקבע בהתאם לגיל הילד עד לגיל 18, בהתאם לחלוקה הבאה: עד גיל 15 האב בלבד חייב במזונות ילדים. החל מגיל 15 ועד גיל 18 חיוב האב במזונות הינו מדין צדקה וחל גם על האם, ככל שהיא אמידה ולאחר מילוי צרכיה שלה. מגיל 18 ועד גיל 21 הורחבה בפסיקה חובת המזונות של האב עד כדי 1/3 המזונות שנפסקו לחובתו.
בעניין זה יצוין כי לאחרונה נעשו בפסיקה מספר ניסיונות להחיל את עקרון השוויון בין בני זוג על דיני המזונות, ביחס לילדים מעל לגיל 15, ולטשטש את האבחנה בין צרכים הכרחיים לבין מה שמעבר להם וכתוצאה מכך לחייב את האם והאב אף בצרכים הכרחיים באופן יחסי להכנסותיהם.
בדין הישראלי אין כל טבלה לפיה מחשב בית המשפט את גובה המזונות המגיעים לקטין. בחישוב גובה המזונות לוקח בית המשפט בחשבון שני פרמטרים עיקריים והם: צרכיו של הקטין למזונותיו ולהוצאות עבור מדור ואחזקתו ויכולת השתכרותו של החייב במזונות.
החיוב האבסולוטי שחל על האב הינו בגין צרכיו ההכרחיים של הקטין (מזון, ביגוד והנעלה, מדור, חינוך וצרכים רפואיים). האב יחויב בצרכים שהינם מעבר לצרכים הכרחיים (למשל: טיולים, מתנות לימי הולדת, חוגים, בילויים) מדין צדקה רק באם ידו משגת לכך.
יצוין, כי החיוב האבסולוטי במזונות חל על האב אפילו אם הוא עני וגם אם אין לו כל הכנסה. בעניין זה נקבע בפסיקה מינימום הכרחי למזונות הקטין שעומדים ע"ס כ- 1,300 ₪ בתוספת להוצאות המדור.
האב חייב בתשלום עבור הוצאות מדור (שכ"ד) ואחזקת מדור (חשמל, גז, ארנונה, וועד בית) באופן הבא: עבור קטין אחד 30% מהוצאות המדור ואחזקת המדור. עבור שני קטינים 40% ועבור שלושה קטינים ומעלה 50%.
מזונות אישה
דין תורה במדינת ישראל מחייב את הבעל לזון את אישתו, למעט במקרים חריגים בהם הוכח למשל כי האישה בגדה או עזבה את הבית מסיבה לא מוצדקת.
החיוב במזונות כולל את כל צרכי האישה כגון: מזון, מדור ואחזקת מדור, ביגוד והנעלה, מוצרי טיפוח וקוסמטיקה, אחזקת רכב, תרבות ובילוי ועוד.
בהתאם לכלל בדין תורה: "עולה עימו ואינה יורדת עימו", אישה יכולה לדרוש מהבעל כי תחיה בהתאם לרמה שמצבו הכלכלי של הבעל מאפשר אך שבכל מקרה לא ירד מרמת החיים שהיא הורגלה אליה עובר לנישואין עימו.
כאשר האישה עובדת ומשתכרת למחייתה הבעל יכול לטעון כי "מעשיי ידיה יהיו תחת מזונותיה", כלומר כאשר הכנסת האישה מספיקה לה לכיסוי צרכיה פטור הבעל ממזונות אישה. יחד עם זאת, במקרה בו בית דין רבני פוסק כי על הצדדים להתגרש והבעל מסרב ליתן גט לאישה, זכאית האישה, גם אם היא עובדת ומשתכרת כדי מילוי צרכיה, לתבוע מזונות מהבעל בעילת "מעוכבת מחמתו".
גם במקרים בהם אין האישה זכאית למזונות מכח דין תורה, למשל אישה לא יהודיה שנישאה ליהודי, יכול ובתי המשפט לענייני משפחה יפסקו לה מזונות וזה מכח דיני החוזים, עקרונות הצדק והשוויון והדינים הכללים החלים במדינה.
אישה אשר אינה מקבלת מזונות מבעלה זכאית לקבל "דמי טיפול". דמי טיפול הינם הסכום שעל האב לשלם לאם עבור טיפולה בילדיהם המשותפים. דמי הטיפול הינם אחד מהמרכיבים בנושא מזונות ילדים.