במדינת ישראל חל הדין הדתי כדין בלעדי בענייני נישואין וגירושין של בני זוג יהודים. אשר על כן, כל תביעה לגירושין בין בני זוג יהודים, צריכה להיות מוגשת ולידון בפני בית הדין הרבני.
כשבני זוג מסכימים להתגרש, עליהם להגיש בקשת גירושין בהסכמה בבית הדין הרבני שבאזור מגוריהם. בית הדין הרבני יקבע מועד לסידור גט. במקרה כזה הליך הגירושין יכול להיות פשוט וקצר.
כאשר אין הסכמה לגירושין, על הצד המעוניין להתגרש להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ולהוכיח כי עומדת לו עילת גירושין, אחת לפחות. עילות הגירושין המוכרות על פי הדין הדתי נחלקות לשתיים: האחת, עילות גירושין אובייקטיביות כגון: מחלות ומומים שנתגלו לאחר הנישואין, עקרות, העדר כח גברא ועוד. השנייה, עילות גירושין סובייקטיביות הנעוצות בהתנהגות של בן הזוג, כגון: בגידה, אלימות, סירוב לקיים יחסי מין ועוד.
במועד פקיעת הנישואין, עם הגירושין או עקב פטירה, זכאית האישה לפרוע את סכום הכתובה עליו חתם והתחייב הבעל עובר לנישואין, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים: כאשר הבעל הוא שיזם את הגירושין מבלי שעומדת לו עילת גירושין מוכרת על פי ההלכה או כאשר האישה יוזמת את הגירושין ועומדת לה עילת גירושין מוכרת על פי ההלכה.
בעל דין אשר מגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני יכול לכרוך לתביעת הגירושין תביעות נוספות אשר הכרעתן דרושה לשם החיסול היעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים, כגון: חלוקת רכוש, מזונות אישה, חינוך ילדים ועוד. נושא החזקת הילדים הוכר ככרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין.
הדעה הרווחת הינה כי בית הדין הרבני הינו הערכאה המשפטית העדיפה לגבר ואילו בית המשפט לענייני משפחה הינו הערכאה המשפטית העדיפה לאישה. דעה זו אינה תמיד נכונה. כך, ובשל היתרון הטקטי, כאשר בני זוג נמצאים במצב העלול להובילם לגירושין מנסה כל אחד מהם להקדים את האחר ולפתוח את המאבק המשפטי בערכאה הנוחה והכדאית עבורו.
במקרים רבים פותחים בני הזוג בהליכים מקבילים, לרוב, האישה בבית המשפט לענייני משפחה והבעל בבית הדין הרבני, כאשר כל אחד טוען כי סמכות השיפוט נתונה לערכאה המשפטית שבה הגיש את תביעתו. לשם כך נקבעו כללים לפיהם נבחנת הערכאה המשפטית שלה נתונה סמכות השיפוט בעניין. המבחן העיקרי הינו המבחן הכרונולוגי: לאיזו ערכאה הוגשה התביעה ראשונה. על בעל דין המגיש תביעה כרוכה בבית הדין רבני לעמוד בשלושה תנאים מצטברים נוספים: תביעת גירושין כנה, כתב התביעה חייב לגלות עילת גירושין וכי לתובע רצון כן להתגרש; כריכה כדין, על התובע לציין במפורש את העניינים שברצונו לכרוך. בכריכת ענייני הרכוש, למשל, עליו לספק לבית הדין הרבני את כל הפרטים בעניין הרכוש; כריכה כנה, על התובע להראות שברצונו באמת לדון בעניינים הכריכים.