מ.א. 2173/94 ר.ל. נ' ת.ל.
[ישראל] [26/06/1994]
בית המשפט המחוזי בתל אביב
שופטים: כב' הש' ח. פורת
העותרים: ר.ל. ע"י ב"כ עוה"ד זיסקויט והלברטל
המשיבים: ת.ל ע"י ב"כ עו"ד אמוץ אליאש
רקע עובדתי:
אב אזרח ארה"ב, אם בעלת אזרחות כפולה אמריקנית-ישראלית. מאז 1986 מתגוררים בבאפאלו, ארה"ב, שם נולדו שתי בנותיהן בנות 4 ו-6. סכסוך גירושין במהלכו ניתנו מספר החלטות האוסרות להוציא את הבנות מגבולות ארה"ב ולהעבירן לישראל. במהלך הליכי הגירושין המרים עברה המשמורת מצד לצד עד שלבסוף ניתנה לאב, זאת לאחר שהצליח להוכיח עילת התאכזרות והתנהגות לא אנושית מצד האם ואילו האשמותיה היא כלפיו, על כי התעלל מינית בבנות, נדחו באופן מוחלט תוך שנקבע כי היא זו הפוגעת בבנות, וכי יש לנקוט כנגדה בהליכים משפטיים. לאחר מכן עקרה האם עם הבנות לארץ, בה היא מצויה עימן תקופה של כשנה וחצי. האב תובע החזרה ובידיו קביעה שיפוטית לפי ס' 14-15 לאמנה.
טענות האם הרלוונטיות:
-
מקום המגורים הרגיל לא היה ארה"ב.
-
האב השלים עם ההרחקה (ס' 13א לאמנה).
-
יגרם נזק חמור לבנות (13ב) אם יוחזרו שכן הן כבר התאקלמו בארץ. כן הועלה נושא הפגיעה המינית מצד האב.
-
הגנת רצון הבנות לפי ס' 13ב סיפא.
החלטה:
- המונח 'מקום מגורים רגיל' מתייחס למקום פיזי ולא לכוונות על מגורים בעתיד, אלא אם המגורים הם לתקופה קצרה וקצובה מראש. במקרה זה, הילדות נולדו וגדלו בארה"ב ואילו ההורים עקרו אליה עוד בשנת 86', מבלי לקבוע מועד חזרה לארץ. כוונות לעתיד אינן משנות את המצב. מה גם שבידי התובע קביעתו המפורשת של ביהמ"ש האמריקני לפי ס' 14 ,15 לאמנה כי מקום המגורים הוא אכן באפאלו, ארה"ב וכי בוצעה חטיפה במובן האמנה.
- לעניין הגנת ההשלמה – העובדות מלמדות כי האב פנה עוד עובר לחטיפה לביהמ"ש שם בבקשה לצווים האוסרים הוצאת הילדות מארה"ב. מיד לאחר החטיפה פנה לביהמ"ש האמריקני ולר' המרכזית. הוא לא נטל חלק באופן מודע ומכוון בכל הליך שיפוטי בארץ בנושאי משמורת, כך שאין כל עובדה או התנהגות מהן ניתן להסיק קיום השלמה. לעובדה שהפנייה נעשתה רק כ-10 חדשים ממועד ההרחקה אין כל משמעות.
- ביהמ"ש מאזכר את עיקר ההלכות הנוגעות להגנת הנזק לקטין כפי שפורטו בפרשת פוקסמן. ביהמ"ש קובע כי במקרה דנן תהיה זו עזות מצח ושמוש לרעה בהליכי משפט להעלות טענת נזק, שכן הובאו רק חששות שאינם מבוססים אלא על סברות והנחות ובמיוחד נעשה נסיון לייחס לאב פגיעות מיניות- עניין שמוצה כבר בארה"ב ועוד נקבע שם כי החשש, אם בכלל, הינו לנזק מן האם.
- במקרה בו הקטינות בנות 4 ו- 6, לא מתקיים התנאי הבסיסי של בגרות.