[ישראל][01/05/1997] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' י. שטופמן
ביהמ"ש מורה להחזיר קטינה לארה"ב לאחר שאינו מקבל את טענת האם החוטפת לנזק לקטינה היות והאב לא יוכל להבטיח לה שם מסגרת חיים נאותה.
[ישראל][01/05/1997] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' י. שטופמן
ביהמ"ש מורה להחזיר קטינה לארה"ב לאחר שאינו מקבל את טענת האם החוטפת לנזק לקטינה היות והאב לא יוכל להבטיח לה שם מסגרת חיים נאותה.
[ישראל][24/03/1997] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת- ס.נ, כב' הש' א. משאלי כב' הש. ע. צ'רניאק
ביהמ"ש דוחה ערעור על החלטת החזרה. עפ"י ס' 5 לאמנה, זכויות משמורת כוללות בפרט את הזכות לקבוע את מקום מגורי הילד. טענת התעללות מינית כטענת הגנה לעניין נזק הינה חרב פיפיות מאחר ואם אינה מבוססת החזקה היא כי הורה המעלה טענה כזו בתואנת שווא, אינו כשיר להיות הורה. כן נקבע כי החלטה שלא לשמוע את הילד כאשר בפני ביהמ"ש ראיות אחרות בעצמה מספקת, וכאשר פקידת הסעד ממליצה שלא לשמעו, הינה כדין. לשאלות אבהות אין כל רלוונטיות לתחולת האמנה.
[ישראל][20/02/1997] – בית המשפט העליון
כב' הש' מ. חשין, כב' הש' י. זמיר כב' הש' ד. ביניש
ביהמ"ש העליון מקבל את ערעורו של האב ומורה להחזיר את בתו לאנגליה בכפוף לתנאי החזרה שעיקרם הבטחת שלומה וקיומה של האם שם. ביהמ"ש דן בסוגיית הגנת הנזק לקטין. נקבע כי רק במקרים קיצוניים במיוחד מצבו הקשה של ההורה הנחטף יוכל להשפיע ולגרום לביהמ"ש שלא לצוות על החזרת קטין.
[ישראל][24/07/1996] – בית המשפט המחוזי בירושלים
כב' הש' מ. שידלובסקי-אור
ביהמ"ש קובע כי נתקיימו שתי ההגנות המנויות בס' 13(ב) לאמנה ומורה שלא להחזיר קטין בן 15 לצרפת.
[ישראל][22/05/1996] – בית המשפט המחוזי בנצרת
כב' הש' א. משאלי
ביהמ"ש דוחה בקשת החזרה בקובעו כי מתקיימת הגנת הנזק לקטין. זאת לאור אורח חייו הפוחז וההולל של המבקש ובעיקר התעללותו הפיזית והנפשית במשיבה והחשש החמור כי נתוקה מבתה יחשוף את זו לנזק פסיכולוגי בלתי נסבל.
[ישראל][14/08/1995] – בית המשפט העליון
כב' הש' ש. לוין, כב' הש' י. קדמי כב' הש' ד. דורנר
ביהמ"ש העליון מקבל ערעורו של תובע ומורה על השבת בנו הקטין. בבסיס האמנה ההשקפה כי טובת הילד במובן האמנה מחייבת את החזרתו למדינה ממנה נחטף, שם תידון טובת הילד במובנה הרגיל. לחריגים להחזרה יש ליתן פירוש דווקני ומצמצם על מנת לא להפכה לאות מתה.
[ישראל][10/11/1994] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' חיים פורת
בית המשפט המחוזי מבקר קשות את נסיון האם לשלוח את ילדיה לחזית מערכת המשמורת כצד להליך, תוך דיון בסוגיות תחולת האמנה במקרים מסוג זה וכן בהגנות הנזק והרצון עפי ס' 13(ב) רישא וסיפא.
[ישראל][13/09/1994] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת
בית המשפט מנתח את הגנות ההסכמה/השלמה(13 א) והנזק לקטין (13ב) בהחליטו על החזרת קטינה מידי אביה. בין היתר נקבע כי לא ניתנה הסכמה פוזיטיבית כנדרש וכי לצורך ס' 13(א) נדרשים שקול דעת ברור מצד ההורים וחד משמעיות. לעניין הנזק לקטין יש להבדיל בין נזק מעצם החזרה לארץ המוצא ונזק מעצם החזרה להורה. בכדי לבסס את ההגנה יש צורך בראיות קונקרטיות ולא בהיפותיזות עתידיות.
[ישראל][26/06/1994] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת
בימ"ש מורה להחזיר לארה"ב שתי קטינות בקובעו בין היתר כי מקום מגורים רגיל צריך שיהיה פיזי ואין די בכוונות עתידיות אלא אם המגורים לתקופה קצרה וקצובה מראש. כן מתייחס ביהמ"ש להגנות ההשלמה, הנזק לקטין, ורצון הקטין.
[ישראל][13/10/1993] – בית המשפט המחוזי בבאר שבע
כב' הש' ג. גלעדי
ביהמ"ש מורה שלא להחזיר קטין לארה"ב משתי סיבות: אי הפעלת משמורת בפועל והגנת הנזק לקטין. זו האחרונה מתקיימת בין היתר, לאור חוו"ד פסיכולוגית הקובעת כי החזרה לארה"ב תפריד את הקטין מנוף אנושי פיזי אליו כבר הסתגל ותגרום לו נזק פסיכולוגי והתפתחותי ולאור אי הבהירות סביב כשירותה של האם להחזיק בקטין