בית המשפט דחה טענה כי האמנה אינה חלה שכן אין בידי האם צו או הסכם בעל תוקף משפטי באנגליה, הקובע כי לאם זכויות משמורת. בית המשפט הפנה לסעיף 3 לאמנה לפיו זכויות אלה יכול שינבעו מכח הדין, החלטה שיפוטית או מנהלית או הסכם בעל תוקף משפטי, על פי הדין של אותה מדינה שהיא מקום המגורים הרגיל של הקטינה.
אלמונית נ. אלמוני
בית המשפט דחה טענה כי מצבה הנפשי של האם מהווה הגנה בהתאם לסעיף 13 (ב) לאמנה וקבע כי הכוונה בחריג הסיכון החמור הינה כי מדובר בחשש מהחזרת הקטין למדינה ממנה נחטף ולא חשש הנובע מהחזרתו להורה ממנו נחטף או ניתוקו מההורה החוטף. כמו כן, קבע כי אנגליה הינה מקום מגוריו הרגיל של הקטין, בן שמונה חודשים, שנולד באנגליה וגר שם.
א.ב. נ' י.ב.
[ישראל][09/12/2002] – בית המשפט לעניני משפחה חיפה
כב' הש' צ. קינן
ביהמ"ש דוחה תביעת החזרה על אף שמוצא כי אכן התקיימה הרחקה שלא כדין. זאת מאחר ולגישתו התקיימו החריגים שבסעיף 13(ב) לאמנה – חריג הנזק לקטין וחריג רצון הקטין.
ל.ר. נ' מ.ר.
[ישראל][15/05/2002] – בית המשפט לעניני משפחה במחוז תל אביב
כב' הש' ו. פלאוט
ביהמ"ש מורה על החזרת קטינה בת שנתיים לצ'כיה לאחר שזו נחטפה ע"י אביה, בקבעו כי לאם היו זכויות משמורת בלעדיות לאור העובדה שבעשרת החדשים עובר להרחקה שהתה הקטינה בחזקתה, בעוד האב מתגורר בישראל ומגיע לביקורים בלבד. טענה כי בגיל כה רך יש להתייחס באופן מיוחד לתנאי מקום המגורים הרגיל- נדחית. כן נדחית טענת הנזק לקטין.
ב.ב נ' נ.ב.
[ישראל][21/01/2002] – בית המשפט לעניני משפחה בירושלים
כב' הש' ב.צ גרינברגר
ביהמ"ש למשפחה דוחה את עמדתה של אם הטוענת להגנת הנזק לקטין מאחר ולפי הטענה, האב התעלל מינית בבתו. לעניין בקשות לאבחון פסיכולוגי, קובע ביהמ"ש, אלה ינתנו רק בנסיבות מיוחדות בהן הונחה תשתית ראייתית מספקת לטענות ההגנה. כן נקבע כי אבחון פסיכולוגי ניתן להיערך במדינה 'הנחטפת' כך שיווצר איזון ראוי בין מטרת האמנה כ'מכבה שריפות' ובין החשש הלא מבוסס כי לבת יגרם נזק כתוצאה מן ההחזרה.
פלוני נ' פלונית
[ישראל][24/04/2001] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' ש. שוחט
ביהמ"ש מורה על החזרה בתנאים בהתייחסו למספר מישורים: האם על ביהמ"ש לדון מקדמית בשאלת ההרחקה שלא כדין? מה הדין כאשר מצויים הסכמים המעניקים משמורת וזכות עזיבה לנתבעת עם ילדיה, בד בבד עם צווי מניעה כנגד הוצאת הילדים וזכויות מכח הדין האמריקני? מה כוחן של קביעות בנדון לפי ס' 15 לאמנה? האם ההסכמים דלעיל מבססים טענת הסכמה לפי ס' 13(א)? האם מתקיים חריג הנזק לקטין?
ס.ל נ' ל.ל
[ישראל][29/09/1999] – בית משפט השלום לעניני משפחה טבריה
כב' הש' א. בוהדנה
ביהמ"ש מותח ביקורת על התנהלות אם נתבעת בשליחתה את הילדים כ"ראש חץ" נפרד לתבוע העברת משמורת, וקובע כי מדובר בחטיפה על פי האמנה.
ר.ר נ' ל.ר
[ישראל][26/04/1999] – בית המשפט לעניני משפחה בירושלים
כב' הש' א. זיסקינד
ביהמ"ש קובע כי תכנון עתידי שאינו עולה כדי הסכמה קונקרטית על דעת שני הצדדים לחזרה לארץ, אפילו נלווית אליו מציאת מקום עבודה חדש, אין בה בכדי לשנות את מקום המגורים הרגיל שהוא מרכז החיים בפועל של הקטינות ובני הזוג. כן נקבע כי משמורת זמנית שניתנה לנתבעת במסגרת צו הגנה אין בכוחה לשלול את זכויות המשמורת של האב. פרק זמן של 10 חדשים אשר חלף בין מועד ההרחקה למועד הגשת התביעה אין בו כדי ללמד על השלמה ולא כדי לגרום לנזק כמשמעו בחריג על פי האמנה.
פלוני נ' פלונית
[ישראל][03/12/1997] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' יהושע גייפמן
ביהמ"ש למשפחה דוחה טענות הגנה מצד האם כי אלימות האב כלפי האם משליכה לעניין נזק לילדים (13(ב)) וכי הוסכם בין בינ הזוג על עלייה לארץ (13(א)). כן מחליט ביהמ"ש שלא לקבוע תנאי החזרה.
י.ל. נ' ל.ק.
[ישראל][20/07/1997] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת – ס.נ, כב' הש' א. משאלי כב' הש' א. חיות
ביהמ"ש דוחה ערעור על החלטת החזרה בקובעו בין היתר כי מקום מגורי האב או דרכונו אינם בין תנאי העילה. כן נדחות טענות בדבר היעדר זכויות משמורת והגנת הנזק לקטין.