בית המשפט המחוזי קיבל ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה וקבע כי על אף שפסק הדין בארה"ב שהתיר לאב להעביר את ילדות הצדדים לישראל בוטל בערעור, אין אי החזרה שלא כדין. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.
מ.ר. נ' י.ר.
[ישראל][10/02/2003] – בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב
כב' הש' ג. גוטזגן
מהו 'מקום מגורים רגיל' כאשר המדובר במשמורת ושהייה שנקבעו לסירוגין? האם פרשנות המושג כפי שמצאה ביטויה בפרשת מוזס קנתה לה ביסוס מוצק ושינתה את ההלכה?
ביהמ"ש קובע כי שהות קטין בארץ לתקופה של למעלה משנתיים הינה משך זמן משמעותי ביותר אשר יש בו כדי להביא לשינוי מקום מגוריו ודוחה תביעת החזרה עפ"י האמנה. אגב אורחא מעלה ביהמ"ש את השאלה האם יש מקום ליתן משקל לעקרון תה"ל בהליכי אמנת האג.
א.ב. נ' י.ב.
[ישראל][09/12/2002] – בית המשפט לעניני משפחה חיפה
כב' הש' צ. קינן
ביהמ"ש דוחה תביעת החזרה על אף שמוצא כי אכן התקיימה הרחקה שלא כדין. זאת מאחר ולגישתו התקיימו החריגים שבסעיף 13(ב) לאמנה – חריג הנזק לקטין וחריג רצון הקטין.
מ.ר. נ' ל.ר. (ערעור)
[ישראל][04/07/2002] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' י. גולדברג, ס.נ, כב' הש' ד. ברלינר כב' הש' י. שטופמן
ביהמ"ש המחוזי דוחה את ערעור האב על החלטת ההחזרה. נקבע כי אומד דעת הצדדים היה לקבוע את מקום המגורים הרגיל בצ'כיה וכן נקבע כי אין בעובדה שהמשיבה הפרה את הסכם הביקורים בכדי להכשיר את מעשה ההרחקה שלא כדין.
ל.ר. נ' מ.ר.
[ישראל][15/05/2002] – בית המשפט לעניני משפחה במחוז תל אביב
כב' הש' ו. פלאוט
ביהמ"ש מורה על החזרת קטינה בת שנתיים לצ'כיה לאחר שזו נחטפה ע"י אביה, בקבעו כי לאם היו זכויות משמורת בלעדיות לאור העובדה שבעשרת החדשים עובר להרחקה שהתה הקטינה בחזקתה, בעוד האב מתגורר בישראל ומגיע לביקורים בלבד. טענה כי בגיל כה רך יש להתייחס באופן מיוחד לתנאי מקום המגורים הרגיל- נדחית. כן נדחית טענת הנזק לקטין.
מ.ק נ' ש.ק.
[ישראל][14/11/2001] – בית המשפט לעניני משפחה חיפה
כב' הש' צ. קינן
ביהמ"ש דוחה תביעת החזרה שהגיש אב להחזרת בתו לארה"ב בקובעו כי שונה מקום המגורים הרגיל. אמנם חלף רק פרק זמן קצר של כחדשיים מן ההגעה לארץ, אולם העובדה שהשהות בארץ לא עלתה יפה מבחינת התובע והיתה לפרק זמן קצר, אין בה בכדי לבטל את ההסכמה ההדדית לעלות לישראל ולהשתקע בה.
י.ה. נ' א.ה.
[ישראל][21/12/1999] – בית המשפט לעניני משפחה בירושלים
כב' הש' ב.צ גרינברגר
בית המשפט למשפחה דוחה תביעת החזרה באבחנו זכויות משמורת מזכויות ביקור ובקובעו בין היתר כי עצם הזכות לביקורים כשלעצמה שאינה כוללת את הזכות לקבוע מגורים או להסכים למעבר למקום חדש, לא תזכה את ההורה המבקש בצו להחזרת הילד אלא לכל היותר בצו להסדר הביקורים במקום המגורים החדש. כן מאבחן ביהמ"ש הרחקה מאי החזרה לעניין ס' 3 לאמנה.
ר.ר נ' ל.ר
[ישראל][26/04/1999] – בית המשפט לעניני משפחה בירושלים
כב' הש' א. זיסקינד
ביהמ"ש קובע כי תכנון עתידי שאינו עולה כדי הסכמה קונקרטית על דעת שני הצדדים לחזרה לארץ, אפילו נלווית אליו מציאת מקום עבודה חדש, אין בה בכדי לשנות את מקום המגורים הרגיל שהוא מרכז החיים בפועל של הקטינות ובני הזוג. כן נקבע כי משמורת זמנית שניתנה לנתבעת במסגרת צו הגנה אין בכוחה לשלול את זכויות המשמורת של האב. פרק זמן של 10 חדשים אשר חלף בין מועד ההרחקה למועד הגשת התביעה אין בו כדי ללמד על השלמה ולא כדי לגרום לנזק כמשמעו בחריג על פי האמנה.
י.ב נ' א.ב
[ישראל][25/12/1997] – בית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב והמרכז
כב' הש' י. שטופמן
ביהמ"ש מורה על החזרת קטינה וקובע כי לא נתגבשה ההסכמה הדרושה לצורך האמנה. כן קובע ביהמ"ש כי לשאלת מעמדו החוקי של מי מההורים בארה"ב אין שייכות להליך על פי האמנה.
א.ס נ' א.ס
[ישראל][28/02/1996] – בית המשפט המחוזי בתל אביב
כב' הש' ח. פורת
ביהמ"ש המחוזי קובע כי נתמלאו תנאי העילה וכי מקום מגורים רגיל מתייחס למצב פיזי אשר אין בכח נסיעה קצרה (להבדיל מארוכה) לשנותו. עם זאת מתקבלת טענת הגנת ההשלמה לאור נסיבות המקרה ובמסגרת שיקול דעתו מורה ביהמ"ש שלא להחזיר את הקטינה. מאחר ועקרונית המדובר בהרחקה שלא כדין, לא ניתן צו להוצאות.